שאלות ותשובות

איך להפוך את ילדכם לגאון?

אינני יודע, אך אני יודע שאין איש בעולם שיודע באמת את התשובה לכך. גם אלה שטוענים שיודעים, אינם יודעים.

ידועים מקרים בהם הורים נלהבים טיפחו מיומנות מסוימת אצל ילדיהם מגיל מאד צעיר, ואכן אותם ילדים הגיעו להישגים מפליגים, והפכו למעין גאונים בתחומם. איננו מכירים את כל אותם מקרים שלא פורסמו, כיוון שבהם הילדים לא הגיעו לאותם הישגים, ואולי אפילו נפגעו. אישית אני מכיר מקרה בו דחף בלתי נלאה וקיצוני של הורים לילד מנגן בכינור (שרצו בכל מאודם שהוא יהיה איזק שטרן השני) המאיס על הילד את הנגינה, ובבגרותו העדיף עבודת כפיים. כל המאמצים של ההורים כוונו כדי להביא את הילד לעיסוק אחר. מטרתם לא הושגה, לאכזבתם הרבה.

אבל – אפשר לקדם, והרבה, כל ילד. לכל ילד כישוריו שלו, אופיו המיוחד, נטיותיו וכו' – כל ילד יכול להשיג יותר ולהתקדם יותר בעזרת הדרכה נכונה ומתחשבת, ועם תשומת לב אמיתית.

מה אסור לעשות?

ככלל, נמנעתי בספר מאיסורים ואזהרות (למעט בודדים). את הפן הזה אני מרחיב בהרצאות, בסדנאות ובייעוץ האישי שאני נותן.

האם הפעילויות המתוארות מתאימות גם ללקויי למידה?

אינני מומחה ללקויות למידה, אבל, למיטב הבנתי, חלק גדול מהפעילויות מתאימות מאוד, ובעיקר הפעילויות מחוץ לבית.

הספר אינו מציע פתרונות לבעיות של קשיי למידה ולקויות למידה, אך פעילויות שונות המופיעות בו עשויות להוות תוספת טובה להתמודדות עם בעיות אלה.

מתי להתחיל?

אין מוקדם מדי. הילד חש ומבין מרגע לידתו. יש הטוענים שגם לפני הלידה. כל ילד הוא עולם מיוחד בפני עצמו. כמי שמלווים את הילד מקרוב, ומכירים אותו הכי טוב בכל רגע נתון, עליכם מוטלת המשימה, ולכם גם יש היכולת, לדעת מה יותר או פחות רלוונטי בכל שלב, ו/או כיצד ראוי להתאים את מה שבוחרים לעשות עם הילד, למאפייניו באותו זמן. וגם – אף פעם לא מאוחר מדי.

ומה עם הורים שאין להם זמן?

למיטב ניסיוני, ניצול נכון של הזמן, גם אם הוא מועט, יהיה טוב לכם ולילדכם. תשומת לב, אהבה ו"ביחד" רבע שעה ביום טובים מ"סתם" להיות בבית שעה או שעות בכל יום.

האם הספר זה יכול להיות תחליף לחוגי העשרה? למורה פרטי?

אין גבול ליכולת הילד לקלוט בחוגי העשרה, ולכן מומלץ לעודד השתתפות. אבל – השאירו לו פנאי לשחק. השאירו לו פנאי להיות ילד. השאירו לו ולכם זמן להיות יחד – זאת המהות של הספר הזה. זכרו – ילדכם לא חייב ללמוד את האותיות בגיל ארבע! 

לגבי מורים פרטיים – אם יש צורך לסיוע ממוקד לפרק זמן קצר – מה טוב, היזהרו משעבוד הילד למורה פרטי! אם תרגילו את ילדכם ללכת על קביים, יקשה עליו לעמוד על רגליו שלו בבוא הזמן.

איך נדע שהדברים נכונים? שזה 'עובד'? איך מודדים את התוצאות?

הרבה עצים נכרתו כדי לייצר את הדפים עליהם נכתבו מאמרים / הגיגים / דעות / הצעות על מדידה והערכה בחינוך.

יש הערכה כמותית ויש איכותית. יש הערכה חלופית, ויש חלופות להערכה. יש הערכה מעצבת ויש הערכה מעצבנת. יש מדגמים מייצגים, ויש ייצוגים מדגמיים. ויש ויש.

הצעתי – אל תמדדו ואל תעריכו. בחלק הזה עבדו רק עם הלב והנשמה. היו עם הילד. נסו להבין מה "בא" לו בקלות והיכן הקשיים שלו ומהם התחומים בהם הוא זקוק לחיזוקים ולסיוע ממוקד. לצד ובמקביל לכל ההערכות והמדדים הגמישים בחינוך, יש מוסכמה, שאם פועלים נכון, אם עושים את הדברים תוך תשומת לב מלאה ואמיתית ואהבה רבה לילד, חיזוקים וסיוע יחד עם הצבת גבולות על פי הצורך– התוצאות הטובות תגענה.

אז – כשעושים את הדברים נכון – זה עובד!

חינוך ביתי - הום סקולינג

אני מאמין שההסברים הניתנים בספר יכולים לסייע במידה רבה לכל מי שלקח על עצמו את כל מלאכת חינוך הילדים. הפעילויות המתוארות מיועדות להורים, ולכן הספר מתאים מאד לחינוך ביתי.

הבהרה: איני נכנס לסוגים השונים של חינוך ביתי, ולא לטרמינולוגיות השונות הנהוגות בתחום. אני מסתפק באמירה הכוללת הנ"ל.

פעילויות מול גילים – טווחי גיל לכל דבר

לאורך כל הספר יש ציון גילים מומלצים לכל פעילות. זאת המלצה כללית, על פי מיטב ניסיוני. היא אינה מדוייקת, ולא יכולה להיות מדוייקת. לכל ילד קצב משלו, יכולות משלו וכו'. ילד יכול להתחיל לדבר רק בגיל 3, ובבגרות יוכל להיות נואם מוכשר, איש של מילים, ואפילו (חו"ח) פוליטיקאי! יש ילד שיביע את עצמו בציור בגיל 3, ואחר – רק בגיל 5 יוכל "לצייר איש", ושניהם יוכלו להיות ציירים מוכשרים בבגרותם. לכן ראו בציון הגיל המלצה כללית, בלתי מחייבת, והתאימו את הפעילויות לקצב של ילדכם. רצוי וצריך לאתגר, להרים את הרף בכל פעם, אבל, בזהירות, במידה סבירה, תוך הקשבה מלאה וממוקדת לתגובות הילד. כך נשיג התקדמות, אך לא נתסכל.

עד כמה צריך לדייק בהנחייה או לא להיות מקובעים?

הרבה מהפעילויות המתוארות בספר הן פעילויות מוכרות. לא התיימרתי להמציא את כולן. חלקן אכן מקוריות. פרי החשיבה שלי. האחרות – מידע כללי. 

מטרתי – לאפשר לכם לראות את כל הרעיון בראייה כוללת, להבין את התהליכים והאפשרויות, ולתת לכם כלים לפתח רעיונות משלכם, לשנות, להוסיף, להעשיר, לבחור, ולקדם את ילדכם בצורה משמעותית מאד, שמתאימה לו ולכם.

זהו ספר עם הרבה רעיונות והצעות. אני מאמין שלכם יש לא פחות. אולי ספר זה יתן לכם כיווני מחשבה חדשים, רעיונות חדשים לדברים שאתם יכולים להמציא, לשפר, ליצור כדי לקדם את ילדכם, כדי לקרב אותו אליכם, כדי לסייע לו בכל.

האם תכני הספר מתאימים גם לסבים ולסבתות

הזמן שסבתות וסבים מקדישים לנכדיהם (בהנחה שמקדישים) הוא, במקרים רבים, "זמן נטו". חלק הארי מהמטלות החינוכיות ("מה אומרים? – ת ו ד ה…") / חובות / הצבת גבולות / שמירה על "דיאטה", יכולות להישאר באחריות ההורים בלבד. הסבים / סבתות יכולים לעסוק בפעילויות כיפיות, באווירה כיפית, עם קצת ממתקים (שאולי ההורים לא ממש מאשרים…), ואז אפשר להתמקד בפעילויות מסוג אלה המתוארות בספר. הן ממש מתאימות לסבתות / סבים.

כיצד נניע את הילד לשתף פעולה ולקחת חלק במשחקים ובפעילויות?

מילת המפתח היא ביחד! אלה משחקים ופעילויות שיש בהן הנאה, עניין, סיפוק סקרנות והרבה "כיף", וכולם מבוססים על ההנחה שאתם יחד עם ילדכם. כשהילד ירגיש שאתם איתו, וביחד איתו נהנים, מתעניינים ועושים – גם הוא יהנה, יתעניין ויעשה. 

ולא פחות חשוב – תנו לו להרגיש משמעותי / חשוב / מחליט (כך זה גם אצל גדולים, כולל מנכ"לים גדולים, פקידי ממשלה בכירים ופוליטיקאים). אז הוא ישתף פעולה. תנו לו להרגיש שהרעיון שהעליתם הוא שלו. הוא ישתף פעולה (ע"ע גדולים / פקידים / פוליטיקאים).

האם הספר מתאים גם לגננות? למורים?

בהחלט כן. בספר יש רעיונות, הצעות, המלצות והסברים. הוא ממוקד בפעילויות הניתנות לביצוע על ידי ההורים, אבל הן טובות באותה מידה גם לעשייה במסגרות של גן ובית ספר.

האם יש הבדל בפעילויות בין בנות לבנים?

לדעתי אין כל הבדל. אני מניח שבתכם תעדיף משחק בבובות "ברבי" ועוד משחקים רבים "של בנות". זה כיוון שהיא מכוונת לכך על ידי חברותיה, על ידי הגננת ואולי על ידיכם. אני חושב שילדות שתשחקנה במשחקים "של בנים", יכולות לפתח, באופן טבעי לגמרי, את אותן מיומנויות הנחשבות "של בנים". וגם ההיפך. אני מכיר מספר לא קטן של דוגמאות. זה תחום עתיר מחקרים אקדמיים ועתיר מחלוקות. אני מציג את דעתי האישית. אני חושב שאין סיבה שתהליך ההתוודעות של ילדה אל העולם יהיה חסר התחברות אל היבטים מהותיים של המציאות, כמו טכנולוגיה (פירוק מכשירים, התעסקות המכשירים), התמצאות במרחב (שרטוט מפות, ניווט, עיסוק בכוכבים וכד'). אתם אמורים, לדעתי, לאפשר לילדה שלכם מספיק אפשרויות וזמן גם להתוודע אל כל נפלאות העולם, וגם לשחק בבובות. אין שום סתירה.