אתם נוסעים לטיול ברכב, עם ילדכם. מצד ימין רואים הרבה עצים. באופק – הרים כחלחלים. עוד מעט, ומשמאלנו הרבה בתים, ומעלינו חולף מטוס.

את כל אלה הראיתם לילדכם. זה נחמד וטוב.

אבל – האם זאת הרזולוציה בה ילדכם יכיר את העולם?

האם ראינו עצים, או ראינו אקליפטוסים, ולידם עצי אורן וברושים?

האם ראינו הרים, או ראינו את הר עיבל והר גריזים בהרי אפרים?

האם ראינו בתים, או ראינו את כפר ידידיה וכפר חיים וקבוץ משמר השרון?

האם ראינו מטוס או ראינו בואינג 747?

האסקימואים לא רואים "שלג", אלא מבחינים בעשרות סוגים שונים של הדבר שאנחנו מכנים בשם הכולל "שלג". הבדואים (אלה שחיים  במדבר, בסימביוזה מדהימה עם הגמל), אינם מדברים על גמל, אלא על הסוג המסויים, ויש עשרות (תלוי מין, גיל, גזע, מצב רגעי וכד'). הפרדסן לא מדבר על עצי הדר, אלא על מיכל, פומלית, וושינגטון, טוליגולד, אור, וולנסיה, שמוטי, מנדרינה ועוד רבים.

ילדכם לא אמור להיות מקצוען בכל תחום, וברור שאינכם מצפים שיכיר 33 סוגי שלג, 51 סוגי גמלים, או 25 זני הדרים, וגם לא את כל הפסגות של הרי אפרים. אבל – השתדלו  להכיר לו את העולם ברזולוציה יותר גבוהה מ"עצים" או "הרים" או "אווירון". ילד בן שלוש יכול להכיר סוגי עצים שונים (שהוא פוגש בדרכו לגן או בטיול בשבת), סוגי צפרים וגם סוגי מכוניות. סביב גיל 4 אפשר להכיר כוכבים בשמותיהם (ולא רק "כוכבים בשמים"), וכך הלאה עם מקומות שמגיעים אליהם, מטוסים, פרחים וכד'.

היכולת להבחין בדברים, לתת שמות, לראות עושר של דברים ולא רק גושים כוללים, זאת היא ההיכרות האמיתית והטובה  עם העולם. זאת  היכרות  שמעשירה את הידע הכללי, מעשירה את אוצר המילים, מחדדת מושגים ויוצרת קישורים רבים בין מושגים במוח. המושגים האלה והקישורים האלה הם התשתית ההכרחית ללמידה נוספת, לזיכרון טוב ולחשיבה רחבה בין תחומית ורב תחומית. הדימוי "רחב אופקים" (או "צר אופקים") נובע מכאן.

                                                                                                                                   שמואליק

תגובות