אני מבקש להתייחס  לסוגיית ההשוואה בין ילדים.

"ואו"! הבן של רותי כבר משחק סודוקו והבן שלי, שהוא יותר גדול בשלושה חודשים, עוד לא יודע בכלל ללכת..".

תירגעו!!!

לכל ילד קצב משלו, סגנון משלו ויכולות משלו. כל ילד הוא עולם בפני עצמו. שונה מכל האחרים (גם מאחיו ואחיותיו). ילד מסויים יתחיל לדבר רק בגיל 3, ובבגרותו יהיה נואם מוכשר, איש של מילים, ואפילו (חו"ח) פוליטיקאי! יש מי שיביע את עצמו בציור בגיל 3, ואחר – רק בגיל 6 יוכל "לצייר איש", ושניהם יוכלו להיות ציירים מוכשרים בבגרותם. יש ילד שיתחיל ללכת בגיל "מאוחר", ויהיה ספורטאי מוכשר במיוחד, וכו'.

לכן אל תערכו השוואות. התאימו את הפעילויות לקצב של ילדכם. רצוי וצריך לאתגר, להרים את הרף בכל פעם, אבל, בזהירות, במידה סבירה, תוך הקשבה מלאה וממוקדת לתגובות הילד. כך נשיג התקדמות, אך לא נתסכל.

וזכרו דבר נוסף ומשמעותי – לא תמיד הדיווחים של ההורים מדויקים. בד"כ הם מוגזמים ומגזימים. בד"כ אתם, הורים, לא ממהרים לחלוק עם חבריכם בעיות רציניות. כולכם אוהבים "להשוויץ" ולספר על הישגי ילדכם. אינכם ששים לספר על בעיות. כך גם האחרים.

בקיצור – אל תמהרו לחשוב שהילד שלכם אחרי כולם…אולי זה בדיוק הפוך. ובכל מקרה – זה ממש לא משנה.

תגובות