אני מבקש בתחילה להבהיר מהי (לדעתי) יצירתיות –יצירתיות היא היכולת ליצור דברים מקוריים, שלא היו קיימים טרם יצירתם. דברים שהיוצר אינו יודע  על קיומם של דברים כאלה. או אז היצירה היא אכן מקורית (אולי לא תקבל פטנט, כי אישם בעולם מישהו כבר המציא / יצר את זה, אבל מבחינת האדם היוצר – הוא יצר דבר מקורי.

כבר שמעתי אמירה, שהילד שלי ממילא לא יהיה צייר, אז מדוע לטרוח וללמד אותו יצירתיות?

מדוע זה חשוב?

יצירתיות אינה רק מצוות אנשים מלומדה. לא רק "טרנד" אופנתי. זה באמת חשוב.

כמעט בכל צעד שלנו בחיינו אנו נדרשים להחליט.

החלטה היא תוצאה של חשיבה לפתרון בעייה כלשהי. למשל – חציית כביש. אנו אוספים מידע, מעבדים אותו, וכתוצאה מהמסקנות אנחנו מחליטים.

חלק גדול (אם לא רוב) ההחלטות הן שבלוניות, רגילות, מקובלות, צפויות. נחצה את הכביש במעבר חצייה מסומן כהלכה.

אבל, אם  יש מגבלות המונעות את ההליכה בתלם, כי אז עלינו להחליט במצב חדש. עלינו להיות יצירתיים. ליצור ממרכיבים קיימים החלטה חדשה, מקורית, בלתי מקובלת. למשל – לגשת למבוגר בסביבה ולבקש ממנו סיוע, ללכת עד לרמזור הבא, לחצות ולחזור, לוותר על החצייה בכלל, ועוד.

החלטות הרבה יותר מורכבות מצפות לילד לכל אורך חייו.

ראוי לתת לו הכשרה, ויותר מכך –לגיטימציה לחשוב אחרת, לחשוב בדרך מקורית, לחשוב בדרך שלו.

אני מבקש  להזכיר כאן מה אינה (לדעתי)  יצירתיות:

מריחת צבעים חסרת טעם, קשקושים חסרי צורה וכיוון (של מבוגרים, כמובן, ולא של ילד בן שנתיים), גיבוב מילים חסרות קשר תחבירי סביר, ועוד מסממני העידן המודרני והפוסט מודרני, בד ציור עליו יש נקודה אדומה אחת (או כחולה…) – כל אלה אינם ביטוי ליצירתיות, אלא לשרלטנות הנסמכת על אופנות, ובעיקר על עקרון "בגדי המלך החדשים". וזה עובד היטב. אני ממליץ לא לחנך את ילדכם על יצירתיות מסוג זה. לעומת זאת חשוב ביותר להקריא לו (ואולי גם לכם…) את "בגדי המלך החדשים"!

יצירתיות אינה מונחלת במסגרת "שיעורי יצירתיות". יצירתיות היא דרך מחשבה. אורח חיים. 

איך תסייעו לילדכם לפתח את היצירתיות שבו?

תנו לו לשחק ולדמיין. תנו לו לפנטז. ככל שיפליג בדמיונו, ככל שישחק בצעצועים מופשטים וידמיין שהם מכונית / איש / מטוס / מפלצת / בית / וכד', כך יפתח את הדמיון. צעצועים מדוייקים / מוכנים מראש להרכבה על פי חלקים מוגדרים (לגו של בית / של מכונית וכד') אין בהם כמעט תועלת לעניין דמיון, ומכאן גם לא ליצירתיות. אבל – חתיכת עץ, קובייה סתמית או שלוש אבני לוגו בסיסיות מחוברות ומשמשות כ"מכונית", זאת היצירתיות במיטבה.

תנו דוגמה אישית בכל הזדמנות לחשיבה אחרת, לחשיבה מקורית, לאי הליכה בתלם, לפתרונות בלתי צפויים.

דוגמאות:

לשחק שחמט בכלים של  דמקה,

לבנות מגדל מאבני דומינו,

לבנות בית , בסלון, משמיכות, כסאות, כרים וכד',

לצייר משבצות בחול, ולשחק X, מיקס, דריקס עם שברי ענפים, עלים, אבנים וכד',

להדגים את מבנה מערכת השמש עם אבנים בגדלים שונים,

ליצור בובה מסמרטוטים ואביזרים שונים,

לשחק במכוניות כאשר המכוניות הן קופסות גפרורים (ריקות!!!),

חלק מהתרגילים מחייבים "לצאת מהריבוע". הכוונה – לך עם ילדך צעד נוסף בדרך ליצירתיות, לחשיבה פתוחה, ליוזמה. נכון, אבני הדומינו מיועדות למשחק הדומינו, אבל, אפשר לבנות איתן מגדלים, אפשר לבנות איתן אוניה או אוירון,  אפשר להטיל אותן לעבר הקיר, ולהתחרות מי יגיע הכי קרוב לקיר,  אפשר לשחק "זוג או פרט", ועוד אינסוף אפשרויות. זאת הדוגמה האישית ליצירתיות – להשתמש בכלים המיועדים למטרה א' ולהשיג בעזרתם את מטרות ב', ג' ו-ד', וגם הרבה יותר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תגובות