ארגנו לילדכם "אירוע מכונן", אחת למספר חודשים!
מוחנו יוצר תאים חדשים וקשרים חדשים במצבים של קליטת מידע חדש ומחדש.
כאשר נקלט מידע חדש בכמות משמעותית, מוחנו "יעבוד קשה". אם המידע הזה משמעותי, מוחנו ינסה לאתר עבורו מסגרות מארגנות אליהן המידע הזה שייך – במילים אחרות – קישור לידע קודם, וכך יאחסן את המידע הזה בזיכרון לטווח הארוך.
אם קליטת המידע החדש תהיה חווייתית לילד (וכוונתי לחווייה טובה / נעימה / נחמדה) ומשמעותית עבורו, העיבוד של המידע הזה יהיה טוב יותר, והזיכרון לטווח ארוך יקבל אותו אליו בצורה מדוייקת יותר.
וכך, ילדכם ירוויח קשרים חדשים עם מידע הקיים כבר במוח, ויחזק את היכולת לשלוף את המידע הזה בעת צורך – כלומר יוכל לזכור אותו ביתר קלות.
התהליך הזה של קליטת מידע חדש קורה, כמובן, הרבה פעמים ביומיום. בד"כ זה לא מידע משמעותי וחווייתי. אירוע "מכונן" הוא שונה – חדש, מפתיע (קצת), חווייתי, – מקום חדש, אווירה חדשה, ידע משמעותי חדש, וכל זאת תוך יצירת מוטיבציה גבוהה אצל הילד. זה מעצים את התהליך, ומקפיץ קפיצת מדרגה (גם אם קטנה) את "הנכסים" הקוגניטיביים.
דוגמאות לאירועים אפשריים:
נסיעה (ראשונה) ברכבת,
הצגה בתיאטרון אמיתי,
נסיעה / טיסה לאילת,
טיול רגלי מאתגר באתר רחוק (דוגמה – צעדת הגלבוע, בהנחה שאתם גרים הרחק מהגלבוע),
נסיעה למקום רחוק / אטרקטיבי לילד,
טיסה לחו"ל,
ביקור מושכל באתר אטרקטיבי (למשל – מיני ישראל),
אל תהפכו את זה לשיגרה. השיגרה היא האויבת מס' 1 של ההתפתחות הקוגניטיבית!
את האירוע הזה צריך להעצים ע"י יצירת ציפייה של מספר ימים (לא יותר מדי!), ע"י שיחות מכינות – הסבר, תמונות, "טבלת יאוש" – רק עוד 3 ימים…, וכמובן לספר "לכוווווולם", גם לפני וגם אחרי.
שמואליק